כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

עמוד 8

במהלך הופעותַיי לפני הוועדה חשתי היטב שאף אחד מחמשת חבריה לא הכיר מקרוב את המודיעין הישראלי בשנות השבעים, ואת הבעייתיות והקשיים שבגיבוש הערכת מודיעין אסטרטגית. אדגים זאת באמצעות שאלה ששאל, אני בטוח שבתום לב, חבר הוועדה, מבקר המדינה, ד"ר יצחק נבנצאל: "למה המחקר צריך להעריך ולמה אין הוא מתריע על מלחמה כל פעם שמגיעה אליו ידיעה על כך מסוכן כלשהו?" שאלה זו המחישה לי, שלא הצלחתי להבהיר לוועדת אגרנט את הבעייתיות שבעבודת ההערכה.

כאשר נוכחתי כי ניתן להבין את הבעייתיות שבהערכת המודיעין רק בזמן אמת וכי היא "אינה קיימת בעת בחינת עבודת ההערכה בדיעבד",הזמנתי את חברי הוועדה לשהות זמן קצר במחלקת המחקר כדי להבין את תהליך ההערכה. במכתבי לוועדה, כשלושה חודשים לפני שהגישה את דו"ח הביניים שלה ובעוד פעולות האיבה נמשכו, כתבתי: "אני מתכבד, איפוא, להזמין את חברי הוועדה לשהות אצלנו יום או יומיים ולהתרשם באורח בלתי אמצעי מתהליך העבודה ושיטת הניתוח הנקוטים אצלנו. יצוין, כי הן מבחינת הבעיות הנבחנות והן מבחינת שיטת הניתוח, ניתן להתרשם עתה כל עוד אין התנתקות של כוחות בחזיתות – מבעיות דומות לבעיות שהטרידו אותנו ערב המלחמה. נראה לי כי חברי הוועדה יוכלו להתרשם, במהלך שהייתם אצלנו, מכמה עניינים חשובים לדעתי להבנת תהליך ההערכה גם ערב המלחמה". לצערי, הוועדה לא נענתה להזמנתי. אפשר שהדבר נבע מחוסר זמן, בגלל מחויבות הוועדה להגיש בדחיפות דו"ח ביניים. אוסיף על כך היבט אישי ומשני והוא, שהפריע לי שעל המלצת ועדת אגרנט בענייני נודע לי ממהדורת החדשות של שידורי קול ישראל בשעה 10:00 בערב.

ביקורת קשה על ועדת אגרנט השמיעו לא מעט אנשי ביטחון מרכזיים. אסתפק כאן בשלוש דוגמאות: הראשונה – של רמטכ"ל המלחמה, דוד אלעזר. במכתבו אל ראש ממשלת ישראל, שבו הודיע לה על החלטתו לפרוש מצה"ל בעקבות דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, הוא כפר בהרבה מקביעותיה. אסתפק כאן בביקורתו על הוועדה בנושא אחד והוא הטלת האחריות העליונה עליו, ולא על שר הביטחון, בכך שהמליצה על "סיום כהונתו של רב-אלוף אלעזר כראש המטה הכללי",  בעוד אשר את שר הביטחון משה דיין פטרה מאחריות אישית לכישלונות ערב המלחמה. אלעזר כתב במכתבו: "אני כופר בגישה הבסיסית שהועדה נקטה בנושא תחומי הסמכויות של שר הביטחון והרמטכ"ל… בפועל, שר הביטחון היה סמכות אופרטיבית מעל הרמטכ"ל והובאו לאישורו כל התכניות האופרטיביות וכל הפעולות המבצעיות לפני המלחמה… נשגב מבינתי מדוע סברה הוועדה שהייתי צריך להגיע למסקנה שיש לגייס מילואים ביום ה-5 באוקטובר 1973, ואילו שר הביטחון לא היה יכול להגיע לאותה מסקנה, בעוד שעמד לרשות שנינו אותו מידע, וכאשר לא היה איש במטכ"ל אשר חשב או הציע לגייס מילואים. אין זאת אלא שהוועדה לא התייחסה אל שנינו באותה אמת מידה".  בהקשר זה כתב בספרו רא"ל יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ושר העבודה בממשלת גולדה מאיר, כי לפני ישיבת הממשלה אמר לו דוד אלעזר בעניין דו"ח ועדת אגרנט: "רק דבר אחד איני יכול להבין ולקבל: האחריות היא בלעדית שלי, כאיש צבא? רק אני נושא בזה? לעולם לא אבין זאת…"

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עבודה מהבית  לימוזינה