 | |
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
סיכום
הניסיון העולמי והמזרח תיכוני מצביע על הצלחות חוזרות ונשנות בפתיחת מלחמת פתע. נתונים אלה משקפים באופן בולט את חוסר היכולת המוחלט כמעט של סוכנויות המודיעין בעולם לחזות החלטות של קברניטי מדינות אויב לצאת למתקפת פתע או להכניס שינויים מקיפים במדיניותם, שיגבשו מאזן אסטרטגי חדש. לצד סוכנויות המודיעין בעולם לא נעדר מקומו של המודיעין הישראלי בכישלונו להתמודד עם החלטות מנהיגי מדינות ערב להכניס שינויים במדיניותם.
קיים קושי רב להעריך את החלטתו של מנהיג יריב לשנות את מדיניותו. המודיעין קיים כדי להתריע על אפשרות של פרוץ מלחמה לפי תצפיות בשטח, דיווחים מסוכנים והערכות על אודות אינטרסים, מבנה חשיבתי ומערכת השקלולים של מנהיגי האויב. אחרי מלחמת ששת הימים נוצרה אצל מקבלי ההחלטות בישראל מערכת ציפיות מן המודיעין, שיתריע לא רק על יכולת ומוכנות של האויב לפתוח במלחמה, אלא בראש ובראשונה על החלטת ראש מדינה ערבית לצאת למלחמה. ואולם הדבר לא התרחש. בפועל הייתה טעות בהערכה האסטרטגית של המודיעין הישראלי בעניין החלטת הנשיא סאדאת לפתוח במלחמה. הנשיא סאדאת החליט, כנראה לפני סוף שנת 1972, לצאת למלחמה באמצעות הנשק הקיים במצרים מבלי להמתין לקליטת נשק שירתיע את ישראל. האתגר המודיעיני שניצב בפני ישראל - לדעת על ההחלטה הזו, לא נענה. הערכת המודיעין עד מוקדם בבוקר ה-6 באוקטובר הייתה כי הסבירות שסאדאת יחליט על מלחמה היא נמוכה. נשאלת איפוא השאלה, כיצד הגיע המודיעין להערכה בדבר הסבירות הנמוכה ואילו ידיעות עמדו לרשותו כאשר פסק את אשר פסק.
בספר זה אנסה להשיב על שאלה זו, על סמך ניתוח מדוקדק של עבודת המודיעין בכלל, ועבודת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים בפרט. יתר על כן, אנסה להתמודד עם השאלה, האם המודיעין מחויב בכל מקרה להתריע על כוונות מנהיג יריב, או שתפקידו להתריע על יכולת ועל מוכנות צבא האויב לצאת למלחמה. מלחמת יום הכיפורים וכישלון ההערכה המודיעינית מספקים כר פורה לדיון בסוגיה זו. מלחמת יום הכיפורים הייתה ועודנה אבן-בוחן לתפקוד המודיעין בהערכה האסטרטגית הכוללת ובהתרעה, וכן לשאלה של חלוקת המטלות והאחריות בנוגע למשמעויות הצבאיות של ההערכה. ביוגרפיה סיפור חיים הנצחה עריכה מדעית עיצוב אירועים לימוזינה |
