כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

ובפיו דברים קשים : הרמטכ"ל וראש אמ"ן חוששים שמא יש כאן תרגיל של הונאה בקנה מידה אדיר...לפיכך , כדי לקדם פני כל התפתחות אפשרית הגיע ידין לכלל החלטה שעליו, כממלא מקום שר הביטחון, לגייס מילואים.פורן ואני החוורנו כסיד...בגין, בטוח שסאדת יבוא, הרגיע את ידין". 

קיימות שתי עדויות, המשלימות זו את זו, לגבי הדיון שהתקיים ב-18 בנובמבר אצל ראש הממשלה, מנחם בגין. מדובר, כאמור, בדיון בהצעתו של סגן ראש הממשלה, יגאל ידין, לגייס מילואים לקראת ביקורו הצפוי של הנשיא סאדאת. העדות האחת של הרמטכ"ל, מרדכי גור, לפיה ב-18 בנובמבר, כיממה לפני בואו של סאדאת, גור עלה לירושלים לשיחה עם יגאל ידין, שמילא אז את מקומו של שר הביטחון. לאחר שדיווח לידין על היערכות האויב ועל היערכות כוחותינו "שאל ידין אם לאור הידיעות הללו לא כדאי לגייס – לקראת ביקורו של סאדאת במוצאי שבת – השלמה של כמה אלפי חיילים (המדובר היה ב-7000 חיילים) לשתי האוגדות בסיני, כדי שתהיינה מלאות ומוכנות למלחמה". התנגדתי לכך בחריפות". בהמשך, ידין וגור שוחחו על כך עם ראש הממשלה וגור אמר שאין הוא ממליץ לקבל החלטה כלשהי מבלי להתייעץ בשר הביטחון הקבוע. ראש הממשלה הסכים ושר הביטחון, שאושפז בבית חולים, התקשר לראש הממשלה ו"הביע את התנגדותו לכל גיוס כוחות", וראש הממשלה הסכים שלא לגייס כוחות מילואים. על פי מידע זה, התערבותו של עזר וייצמן ממיטת חוליו מנעה גיוס מילואים ואולי גם את טרפודו של ביקור סאדאת בירושלים ופתיחת המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים.

העדות השנייה על אירועי אותו היום ניתנה על ידי האלוף (מיל.) שלמה גזית: "לבסוף, ביום השישי ה-18 בנובמבר, יום לפני היום המתוכנן לבואו של הנשיא סאדאת… טסנו לפגישה בהליקופטר: הרמטכ"ל רב-אלוף מוטה גור ויצחק חופי, ראש המוסד… הוכנסנו לחדרו הפרטי של ראש הממשלה… להפתעתנו, לא מצאנו איש במשרד מלבד ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה, הפרופסור יגאל ידין. חברים נוספים של הקבינט לא נכחו בישיבה. ראש הממשלה פתח את הישיבה בשאלה הבאה אל ראש אמ"ן: 'אנחנו מצפים לביקור של נשיא מצרים מחר בערב. סגן ראש הממשלה חושש שהסיפור בדבר ביקורו של הנשיא סאדאת איננו אלא חלק מתכנית הונאה מצרית, לכיסוי התקפת פתע צבאית המתוכננת למחר. וכאן באה שאלתי אליך, איך אתה מגיב לאפשרות של מלכודת כזו'. השאלה הפתיעה אותי. חשבתי שהוזמנתי לדיון הערכה על המשמעויות האפשריות של יוזמת השלום של סאדאת. הייתי נאלץ לבלוע אוויר כדי להרגיע את עצמי, והגבתי: 'כבוד ראש הממשלה, אינני חושב שיש בסיס כלשהו לפחד כזה…' גם סגן ראש הממשלה הגיב על כך, באומרו, כי 'גם אם ראש המודיעין הצבאי צודק, אינני חושב שאנחנו זכאים לקחת סיכונים כלשהם. אני ממליץ שנגייס מיד שתי אוגדות מילואים שייערכו בסיני…'

לא ראינו טעם בהמשך הדיון… חזרנו למסוק ואמרנו לטייס להטיס אותנו לבית החולים שיבא בו אושפז שר הביטחון, עזר וייצמן. סיפרנו לו על פגישתנו עם ראש הממשלה ועם סגנו… הוא טלפן מיד לראש הממשלה ואמר לו 'אני בבית החולים, אני מתחנן שלא תתקבל שום החלטה על גיוס מילואים ללא התייעצות מוקדמת אתי, וללא אישור ברור ומפורש שלי'. ראש הממשלה קיבל את בקשתו של עזר וייצמן, ובזה בא לסיום סיפור זה". עדות זו מאשרת שהתערבותו של שר הביטחון השפיעה על אי-גיוס מילואים של צה"ל, אולם אין בכך כדי להסיט את תשומת הלב מן העיקר בסיפור זה: המודיעין הישראלי הופתע מיוזמתו של הנשיא סאדאת משום שלא הגיעו אליו "סימנים מעידים" שהיו עשויים להעיד כי התחוללה תפנית בהערכת המצב של נשיא מצרים.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה