ביוגרפיה
ביוגרפיה

מדוע לכתוב סיפור חיים?

שיטת ההנצחה

קצת עליי

ציטוטים

שירותים נוספים מעבר לכתיבת ביוגרפיות

צור קשר 

 

כישלון והצלחה בהתרעה

 

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

 

 

 

הנשיא סאדאת לפני הכרעה קשה. אמנם אצל המודיעין הישראלי לא נקלטו סימנים בשטח, כיוון שהחלטתו של הנשיא לא חייבה הפעלת מערכות שונות במצרים שיכלו אולי להצביע על תפנית. ואולם אגף המודיעין אף לא העריך תפנית זו כאפשרית, אולי משום שסאדאת לא הכין את הציבור במצרים למהלך כזה. הן שר הביטחון והן ראש אמ"ן דאז אישרו את הטעות בהערכה המודיעין דאז. אמר בעניין זה עזר וייצמן, שר הביטחון באותה תקופה: "בסתיו 1977, כבר בהיותי שר הביטחון, התגנבו ללבי חששות שמא אנו טועים בקריאת המפה הפוליטית במזרח התיכון ואיננו ערים לשינויים. פעם אחת הופתענו בשדה הקרב. חששתי שנמצא את עצמנו מופתעים גם בזירה המדינית. את התשובה סיפק אגף המודיעין של צה"ל. אנשי מודיעין, מזרחנים, ושירותי מודיעין זרים, עסקו בבירור יסודי של השאלה אם אמנם חלה תפנית יסודית במצרים. בספטמבר 1977 נחתה על שולחני התשובה המאכזבת: אין כל שינוי בהלכי הרוח הרווחים בחוגי השלטון במצרים – על כל פנים, לא עד כדי השלמה עם קיומה של ישראל. אם יש שינויים הם לכל היותר סמנטיים. חד וחלק".

 

יש הטוענים שאין הדברים מבטאים את הערכת המודיעין. לדבריהם, מצד אחד המודיעין אמנם לא העריך שהנשיא סאדאת יבוא לירושלים, ואף לא העלה זו בדעתו. לאמ"ן לא הייתה אף פיסת מידע או סימן מעיד על כך. אמ"ן אפילו לא ידע על פגישת שר החוץ דיין במרוקו עם תוהאמי, יועצו של הנשיא סאדאת. אך, מצד אחר, אמ"ן העריך, וכתב כמה פעמים בהערכותיו בשנת 1977, שחל שינוי בגישתו של הנשיא סאדאת לשלום עם ישראל, וכי ניכרת בהתבטאויותיו נעימה מפויסת יותר בדברו על התנאים לשלום עם ישראל. לעומת זאת, שלמה גזית, ראש אמ"ן בעת ההיא, אמר שההחלטה לפתוח במשא ומתן עם ישראל הייתה החלטת יחיד, ולא היה אפשר להעריכה מראש: "בנובמבר 1977 צפינו בביקורו הדרמטי של אנואר סאדאת בירושלים, בו החל תהליך השלום המצרי-ישראלי. הייתה זו התפתחות שלא נחזתה בהערכת המודיעין". והוא הוסיף בשיחה עימו : "חיפשנו זו ביסודיות מאז 76, ואף הרכבנו רשימת סימנים מעידים לשלום, והייתה זו החלטת יחיד שלא ניתן היה לצפות אותה מראש". צבי לניר טוען: "ארבע שנים לאחר ההפתעה הבסיסית של מלחמת יום הכיפורים הופתעה קהילת המודיעין שנית. גם הפעם הייתה זו הפתעה מסוג ההפתעה הבסיסית: הכוונה לביקורו של סאדאת בירושלים… ותחילתו של מה שכונה מאוחר יותר 'תהליך השלום... כישלון ההערכה המודיעינית של 'תהליך השלום' אינו נופל בחשיבותו מתדהמת מלחמת יום הכיפורים ואף-על-פי-כן אינו מוכר בציבור בתור שכזה".

 

בראיון שהתפרסם ב-15 בנובמבר בידיעות אחרונות אף נתן הרמטכ"ל, רא"ל מוטה גור,  ביטוי להערכה בנוגע ליוזמה התקפית של מצרים: "אנו יודעים שצבא מצרים נתון בעיצומן של הכנות לפתוח במלחמה נגד ישראל, לקראת שנת 1978, למרות הכרזת סאדאת על נכונותו לבוא לירושלים… אנו צריכים להיות מוכנים גם לפני תאריך זה – ואכן כך יהיה… אסור לנו להיתפס לזמן, למועד או לקונצפציה מסוימת. למדנו היטב את לקח מלחמת יום הכיפורים". הגיב על כך מי שמילא אז את תפקיד שר הביטחון,  עזר וייצמן בסִפרו: "ב'ידיעות אחרונות' הופיע ראיון עם הרמטכ"ל… קראתי – ולא האמנתי למראה עיני. מרדכי גור התבטא בחריפות ורמז במפורש על כוונות הונאה מצדו של נשיא מצרים… רתחתי מכעס. איך הוא יכול להרשות לעצמו לומר דבר כזה בראיון – בלי לבקש ממני אישור – אפילו בלי לומר לי קודם מה דעתו על העניין…" אריה נאור, מזכיר הממשלה דאז,  הוסיף בספרו כי "הצהרה זו של גור כמעט עלתה לו במשרתו...לא צריך להדיח רמטכ"ל בגלל דבר כזה, פסק בגין, מתוך לויאליות כלפי הכפופים לו".   בהקשר  לנושא הבא כתב  אריה נאור, כי "בליל שבת ישבתי בלשכת ראש הממשלה בחברת תא"ל אפרים פורן...לפתע נכנס  יגאל ידין כרוח סערה...ידין בא ללשכה מדיון שקיים במטכ"ל,

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה

מנוע חיפוש  בניית אתרים חינם  שמלת כלה לימוזינה  בברזיל  אינדקס