כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

המזכיר הכללי של האו"ם. האלוף (מיל.) עזר וייצמן אמר, בתשובה לשאלת עיתונאי, שכראש אג"ם במטה הכללי לא ידע שמלחמת ששת הימים הייתה קרובה ו"תעיד על כך העובדה שעזבתי את חיל האוויר. תהיה בטוח לגמרי, שאילו ידעתי זאת… שהמלחמה תהיה תוך שנה, לא הייתי עוזב את חיל האוויר בשביל שום תפקיד אחר שבעולם! לא, לא תיארתי לעצמי שזה כל כך קרוב... אילו שאלת אותי ב-15 במאי 1967 אם תהיה מלחמה, הייתי אומר לך – לא . אולי תהיה מלחמה בעוד כמה שנים ".

האלוף (מיל.) אברהם טמיר, שעמד בראש אגף התכנון בצה"ל, כתב בספרו כי "עד חודש לפני שפרצה מלחמת ששת הימים לא העריך איש את ההתפתחויות שיגרמו לה ואת תוצאותיה...הפיקוד העליון החליט להפעיל את צה"ל על בסיס המצב הגרוע ביותר לישראל".

במסמך מחלקת המחקר שיצא לאור יום אחד לאחר תחילת כניסת הכוחות המצרים לסיני נאמר שמדובר כנראה בתרגיל הפגנתי. הערכה בסיסית זו נותרה בעינה גם אחר כך. כעבור יותר משבוע ימים, בשעות שקדמו לסגירת מצרי טיראן, עדיין העריך המודיעין הישראלי שנאצר לא ינקוט בצעד זה.  

כותרת סקירת מודיעין מיוחדת מן ה-22 במאי, "ערב שלב המשא ומתן המדיני", ביטאה את ההערכה שצפוי משא ומתן מדיני ולאו דווקא מהלך צבאי של נאצר. נאמר בסקירה, ש"לנאצר ברורים, בוודאי, גבולות הישגיו. על ידי פעולה אחת פזיזה עלול הוא לאבד את היוקרה והמעמד שהשיג. נראה לנו כהגיוני – ועל בסיס הידיעות שבידינו עד כה – כי במצב דברים זה יימנע נאצר מצעדים פרובוקטיביים, העשויים לגרור בעקבותיהם פעולה ישראלית. ומכאן, אין סבירות רבה בשלב המיידי לצעד מצרי של סגירת השיט במצרים". משמעות הדברים, שגם המהלכים שיזמה מצרים לא הניעו את המודיעין לשנות את "הקונצפציה". מן העדויות הקיימות ברור שהשתרשה הקונצפציה בדבר קיומו של קשר ישיר בין מעורבותה של מצרים במלחמה בתימן לבין אי-נכונותה להסתבך במלחמה עם ישראל, ומכאן להימנעותה מלנקוט צעדים העלולים לדרדר למלחמה.

סקירה מפורטת זו מעלה ודאי את השאלה מדוע לא למד המודיעין מן הטעות שלו בהערכה של שנת 1967 ומדוע נשאר בשנת 1973 צמוד כל כך לקונצפציה המצרית. אדון בכך בהמשך.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה