כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

2 ביוני, כמה ימים לאחר סגירת מצרי טיראן: "ישראל תתקוף אותנו בשבת או ביום הראשון, ולכל המאוחר ביום השני ה-5 ביוני". הוא פנה אל מפקד חיל האוויר המצרי ואמר לו שחיל האוויר יספוג את המהלומה הראשונה, ומפקד חיל האוויר הגיב בעצבנות ואמר: "הבאנו זאת בחשבון. לא נסבול שום אבדות מעל ל- 10% שהובאו בחשבון, אדוני".

המודיעין בישראל, ובעולם כולו, לא העריך מראש שהתפתחות של מלחמה היא סבירה. בדומה למצב שלפני מלחמת יום הכיפורים, המודיעין הישראלי טעה לא רק בנוגע להחלטת נשיא מצרים; טעותו הייתה בראש ובראשונה בהערכת המצב הכוללת על מצרים, על כוונותיה ועל המתחייב מכך. כדי להבין כיצד טעה המודיעין בעניין כוונות המצרים והערכתם את המצב יש לחזור שנתיים אחורנית להערכת המודיעין השנתית. בהערכת המודיעין השנתית שיצאה לאור בדצמבר 1965, שעדיין הייתה אחת משנות השקט שלאחר מבצע "קדש", נכתב בחלקה השני, שנושאו "ההערכה" (נושא החלק הראשון היה, כמקובל, "הנתונים"): "עיקר הכוחות הסדירים של מצרים נמצאים כיום במולדת, אך עדיין נחשבת תימן לחזית המעיקה קשות על התודעה המצרית, ואין להניח, איפוא, שישישו לפתוח חזית שנייה". כמה סעיפים לאחר מכן הובעה ההערכה, כי לטווח בו מדובר של חמש השנים הקרובות, אין סיכוי סביר לערבים להגיע ליכולת הכרעה, אם רק תמשיך ישראל בהתעצמותה היא. ההסתבכות עם ישראל, מנקודת ראות ערבית, איננה כזו שניתן להקל ולהסתכן בה אמירה זו מהווה דוגמה לכך, שאף שאגף המודיעין לא נשא באחריות לנושא "הערכת הנטו", הנושא חילחל מדי פעם בפעם להערכות המודיעין.  

הערכת המודיעין השנתית בשנת 1966, אשר יצאה לאור בחודש אוקטובר, כללה רק את החלק הראשון – "הנתונים". בהיעדר חלק "ההערכה", ההערכה הבסיסית שבוטאה ב"סיכום" "הנתונים" הייתה, שכל עוד הכוחות המצריים מצויים בתימן, לא סבירה מלחמה בישראל בשנתיים הקרובות. נאמר שם: "קביעת דרום ערב כיעד אסטרטגי של מדיניות החוץ של מצרים לשנים הקרובות, על המשמעויות המתחייבות מכך לגבי עוצמת והרכב הכוחות המרותקים לתימן, יש בה כדי להשפיע על צמצום חופש הפעולה של מצרים בעימות אפשרי עם ישראל. לטווח הקרוב, של כשנתיים, מתחזקת מסקנה זו על ידי הצמצום האפשרי בסדר הכוחות, הנובע משחרורן של עוצבות המילואים".

אפשר שהערכה זו הושפעה מן העובדה ש"סגן נשיא מצרים, עבד אל-חכים עאמר… שידר ממטוסו בדרך לפקיסטאן ב-4 בדצמבר 1966 מברק אל נאצר בזו הלשון 'הרינו מציעים לפנות את כוח החירום של או"ם. אין סכנה שישראל תתקיף בזמן הקרוב. מוטב להוציא את הרוח מן המפרשים של חוסיין ובעלי בריתו הריאקציוניים'". על-פי הנשיא סאדאת, שר המלחמה של מצרים ששהה בביקור רשמי בפקיסטאן, שמע מבני שיחו טענות על כך שמצרים משלימה עם נוכחות כוחות האו"ם בשארם אל-שייח, כדי שיגנו עליה מפני ישראל. השר התרגש מן הדברים ושלח מברק לנאצר כדי שייתן הוראה לסגור את מצרי טיראן. בשובו לקהיר שאל אותו הנשיא נאצר אם הוא מודע למשמעות הצעתו ש"פירושה שישראל לא תשב בחיבוק ידיים ושמלחמה תפרוץ בין שתי הארצות. האם אתה מוכן למלחמה כזו?" לכך ענה שר המלחמה המצרי: "כוחותינו מוכנים לכל, ראיס".

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה