כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

הניסיון העולמי

הניסיון המתמשך העולמי והמזרח תיכוני מעיד על הצלחות חוזרות ונשנות בפתיחה במלחמות פתע ועל טעויות שירותי המודיעין של הצד המותקף לחזות את ההתקפה מראש. מחקרים מלמדים שמשנת 1938 עד 1992 פרצו 13 מלחמות בעולם ובכל אחת מהן הצליח הצד התוקף להפתיע. עוד העלו המחקרים כי בשנים אלה לא נמצא ולו מקרה אחד שבו עשה התוקף מאמץ להפתיע ונכשל בכך. ועוד הוכח כי "מאז 1939, רוב המתקפות ומבצעי הפלישה הנרחבים החלו באמצעות מתקפת פתע".

מלווין גודמן, ששירת בשנת 1973 ב-CIA, ֹאמר בוועידה בינלאומית בוושינגטון, שהניסיון של הCIA- בטעויות בהערכה לגבי פרוץ מלחמות מדהים. לדבריו, הדוגמאות הן: "קוריאה ב-1950, הונגריה ב-1956, צ'כוסלובקיה ב-1968 ומלחמת יום הכיפורים". לפי אפרים קם, מתקפת פתע הפכה לתופעה מוכרת בהיסטוריה האנושית. לדבריו, "במקרים בודדים בלבד ניתנה התרעה אסטרטגית למלחמה בעתה". מסקנתו היא, ש"בחינתה של תופעת ההפתעה מובילה לסיכום פסימי. במקרה הטוב, קשה מאוד למנוע הפתעה". קם אף סבור, ש "מתקפת הפתע אינה היוצא מהכלל. חריגים הם דווקא המקרים הבודדים שבהם נמנעה ההפתעה, וגם ברור שההפתעה האסטרטגית אינה עניין מקרי, אלא נעוצה עמוק במהות הבעייתית של ההוויה המודיעינית ושל תהליך קבלת ההחלטות". החוקר הגיע למסקנה, ש"בצד הצורך להשקיע מאמצים בעידוד פתיחות בקהילה המודיעינית ובהעלאת הסף של נטילת סיכונים בהערכות, צריך גם לקחת בחשבון מראש את האפשרות, שכשלים מודיעיניים יתרחשו שוב, ולהתארגן לקראתם בהקדם".

צבי לניר מציין ש"רשימת הכישלונות בהערכת המודיעין הממלכתי, שאפשר לאפיינם כהפתעות בסיסיות, מרשימה בהיקפה. רשימה זו כוללת, אם להזכיר כמה מהאירועים הבולטים, את התקפת הפתע הגרמנית על נורווגיה (1940); פרל הרבור (1941); שילוח הספוטניק הסובייטי (1957); משבר הטילים בקובה (1962); מתקפת הטט בוייטנאם (1968); מלחמת ששת הימים (1967); אמברגו הנפט הערבי ומשבר האנרגיה העולמי (1973); יוזמת השלום של הנשיא סאדאת וביקורו בירושלים (נובמבר 1977) ; ההתעוררות הדתית באיראן – ה'חומייניזם' – בסוף 1978, שהסתיימה בהפלת שלטון השאח בינואר 1979".

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה