 | |
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
ברמת הגולן תקפו הסורים מן החרמון בצפון ועד לאפיק הירמוך בדרום. הדרג המבצעי הראשון של הכוחות הסורים כלל שלוש דיביזיות מתוגברות (סך הכול 14 חטיבות חי"ר ושריון) ועוד שבעה גדודי קומנדו וצנחנים. מול הכוחות הסורים ניצבו ברמת הגולן לאורך החזית בסך הכול עשר פלוגות חי"ר וחרמ"ש, 177 טנקים ו-11 סוללות ארטילריה. 230 חיילים ישראלים איישו עשרה מוצבים לאורך קו המגע, ובכל מוצב לחמו כ-20 חיילים. בליל 7-6 באוקטובר הצליח צה"ל לבלום את הסורים במרכז הרמה. באותו לילה הגיעו ראשוני הטנקים של כוחות המילואים, והצטרפו לקרב על רמת הגולן. ב-8 באוקטובר פתח צה"ל בהתקפת נגד של שלוש אוגדות משוריינות שהגיעו לגולן לאחר גיוסן, וב-10 באוקטובר הייתה שוב כל רמת הגולן בידי צה"ל. ב-11 באוקטובר עבר צה"ל למתקפה כללית בתוך סוריה, כבש מובלעת גדולה והתייצב במרחק של 45 קילומטרים מדמשק.
בחזית תעלת סואץ פתח צה"ל בהתקפת נגד ב-8 באוקטובר כדי להדוף את הכוחות המצריים שחצו את התעלה. ההתקפה נכשלה וחיל השריון ספג אבדות כבדות. ב-14 באוקטובר צלחו כוחות שריון מצריים את התעלה ופתחו במתקפה משוריינת שנועדה להקל על סוריה את לחץ המתקפה הישראלית. הטנקים של צה"ל השמידו 250 טנקים מצריים ושברו את המתקפה. מרגע זה ואילך עברה היוזמה לידי צה"ל; כוחותיו צלחו את תעלת סואץ מערבה, כיתרו ב-23 באוקטובר את הארמיה המצרית השלישית והתייצבו בקילומטר ה-101 על הציר לקהיר.
|
