 | |
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
בין שלושת סוגי הערכות המודיעין, הערכת המודיעין האסטרטגית המורכבת ביותר: "מודיעין צבאי אסטרטגי" הוא "מידע ומודיעין המעובדים ברמת המטכ"ל, העוסקים בתחומי ההתעניינות והאחריות של מקבלי ההחלטות הבכירים בתחום הפוליטי והצבאי של האויב (בדרך כלל – מעל ומעבר לרמת עוצבת השדה)". נהוג להשתמש במונח "הערכת מודיעין" ברמה האסטרטגית בהקשר להערכה של בעיה כללית ורחבה, ולא של ידיעה בודדת או קבוצת ידיעות. בעבודת מחלקת המחקר של אמ"ן, הערכות המודיעין האסטרטגיות באו לביטוי כתוב בעיקר בפרק "הסיכונים והסיכויים", שהובא בסוף הערכות המודיעין השנתיות והחצי שנתיות, אולם הן נכללו גם בחלק גדול של הסקירות המיוחדות. הבעיה בהערכת מודיעין אסטרטגית היא בהגדרת התוצר הסופי שלה. כשבאים לבחון כיצד הגדירו אנשי מודיעין את המושג הערכת המודיעין, מגלים קשת של דעות. אצטט שלוש הגדרות של מושג זה:
א. "יצירת תמונה שלמה מכלל הנתונים והמסקנות, שהפיק המודיעין מידיעות שונות". הדגש בהגדרה זו ניתן לכך, שההערכה חייבת להתבסס על ידיעות. ב. "הערכת מודיעין בדרג הגבוה ביותר, המנתחת בהרחבה את המצב המדיני והצבאי במדינות העימות ובמדינות אחרות, ומצביעה על האיומים על ישראל שיכולה ליצור העוצמה הצבאית, המדינית והכלכלית של האויב, נקראת לעתים הערכת מודיעין אסטרטגית". הגדרה זו שמה את הדגש בהערכת מודיעין אסטרטגית על העוצמה של מדינות העימות, וכוללת גם תחזית איומים וסיכונים לישראל. ג. "הערכת מודיעין היא ניסיון לחזות את העתיד להתרחש אצל היריב, תוך התבססות על כל המידע המצוי בידי המודיעין". הגדרה זו יומרנית משתי קודמותיה משום שעל פיה מטרת ההערכה היא להעריך ואף לחזות את העתיד. עם זאת, גזית מיתן במעט את הדברים בפרסום אחר, בהדגישו שהערכת מודיעין אינה ניבוי העתיד אלא הערכה בלבד כלפי העתיד. לדבריו, "המונח הערכת מודיעין פירושו הערכה המבוססת על מודיעין… אנו האנשים שצמחנו במסגרת המודיעין, חזרנו ואמרנו זאת שוב ושוב – הערכת מודיעין אינה ניבוי העתיד!"
הגדרות אלה מצביעות על הקושי של חוקרי המודיעין בזיקה לתוצר שנתבקשו לספק. כאמור, יש הבדל בין הערכה לעתיד לבין ניתוח ידיעות, סיבות ותוצאות של תהליכים ומצבים. הערכת המודיעין חייבת קודם לכול לנתח את המצב על בסיס ידיעות ומודיעין עובדתי ולהעריך את הסיכונים הנובעים מהם לישראל. בד בבד חובה עליה לבחון גם את התהליכים, משמע כיווני התפתחות בסיסיים שהם תוצאה של הערכת המצב של היריב ומשקפים אותה, ולנסות להעריך מדיניות ודרכי פעולה במובן האסטרטגי (כגון מלחמה או שלום) שינקוט בעתיד היריב. מקרים כאלה עלולים ליצור ציפיות בקרב צרכני המודיעין, לפיהן מחלקת המחקר יכולה לצפות את שיתרחש בעתיד משום שבידה כלים לעשות כן.
כל עוד מסתפקת ההערכה בניתוח העתיד לאור התפתחויות העבר, וכל זאת על בסיס עובדתי, הרי שהמודיעין אכן ממלא את תפקידו. לא כך לגבי מקרים לא מעטים, בהם נעשתה הערכה טרם קבלת ידיעות כלשהן על ההשפעות של מצב חדש שזה עתה נוצר. דוגמה לכך היא דיון שהתקיים במחלקת המחקר כמה ימים אחרי מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, בנושא השלכות מותו על מדיניות מדינות ערב. ביוגרפיה סיפור חיים הנצחה עריכה מדעית עיצוב אירועים לימוזינה |
