![]() | |
|
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
ההערכה היא סינתזה של דעות שונות של קציני המחקר, והמונח הערכה מורה כי מדובר בתוצר טבעי של הידע, הניסיון, הראייה וה"עיניים" או ה"משקפיים" של המעריך או המעריכים בנקודת זמן מסוימת. ההערכה מבטאת את ראייתו של המעריך בזמן נתון, על בסיס מצבור הידע המצוי בידו. אם נקבל את הגדרת המונח "הערכה" במילון אבן-שושן, כהבעת דעה, דהיינו – "השקפה, סברה, עמדה", הרי שאם סוברים סברה, מניחים מראש שלא הכול ברור וקיימת אי-ודאות בדבר נכונותה של הסברה. על כן אפשר להסיק שבהערכה קיימת מידה מסוימת של השערה ומדובר איפוא בדעה או בסברה שאין בה ביטחון מלא ויש בה מידה מסוימת של אי-ודאות.
קיימים שני סוגים של הערכות: (א) הערכה המבוססת על מידע מלא או חלקי (הגם שהמידע עלול להיות לא מדויק ואפילו מוטעה או שקרי); (ב) הערכה שאינה מבוססת על מידע, אלא מבוססת ברובה על השערה. בכל הערכה הנוגעת לתופעה מסוימת ולהשלכות שינבעו ממנה, גם בהתבססה על מקורות טובים, קיימת מידה זו או אחרת של אי-ודאות ואף של השערה. כראש אמ"ן, נהג האלוף אהרון יריב לומר, שהמעריכים עומדים בפני בעיות הן כאשר יש ידיעות והן כאשר הן אינן בנמצא. זאת משום שלעתים אין בנמצא ידיעות בנושא המדובר ואף לא ניתן שיהיו כאלה (למשל בשאלה מה יחליט מנהיג מדינה ערבית בתגובה למהלך צבאי או מדיני של ישראל). גם כשיש ידיעות, הרי שבמקרים רבים לא רק שאינן חד-משמעיות, אלא שהן שונות ואף מנוגדות. על כן יש להתמודד עם הקושי של בניית תמונה והערכה בעזרת הידיעות הקיימות, ועל-אף הניגודים ביניהן. אמנם אין ספק שהידיעות מהוות מרכיב חשוב בהערכת המודיעין, אך יש להבחין בין מידע לבין הערכה. עדיף שבידי המודיעין יימצא "כיסוי" טוב מאוד של האויב, ברמה האסטרטגית, שיכלול ידיעות ברורות ומעודכנות גם על החלטותיו. על חשיבות המידע עמדו שני ראשי אמ"ן שמילאו תפקיד זה אחרי מלחמת יום הכיפורים. האלוף (מיל.) שלמה גזית אמר בעניין זה, כי "הבסיס והתשתית להתרעה הם הכיסוי האיסופי שלך, שיהא מסוגל לתת לך את הידיעות". האלוף (מיל.) יהושע שגיא אמר שה"הערכה אף פעם לא יכולה להיות טובה מן הנתונים עליהם היא מתבססת… ככל שבסיס הנתונים רחב יותר, תחום הטעות מצטמצם".= אלה שתי דעות קיצוניות, על פיהן הבסיס היחיד להתרעה הן ידיעות. הדעות שהובעו למעלה אינן מביאות בחשבון שמחלקת המחקר חייבת לתת התרעה גם כשאין בידה ידיעות. רצוי, כאמור, שההערכה תתבסס על ידיעות ממקורות טובים, אולם המודיעין חייב לגבש הערכה גם כשאין בידיו ידיעות או שיש אי- ודאות בידיעות שבידיו. ההערכה והידיעות אינן נמצאות באותו מישור. בהערכה קיימת מידה מסוימת של השערה. לבד מן העובדה שנדרשים מחשבה, ניתוח והתחבטות כדי להעריך, בסופו של דבר ההערכה היא ניסיון להבין באמצעות ההווה את ההשפעות האפשריות על העתיד. ככל שהידיעות טובות יותר, גדל הסיכוי שההערכה תהיה נכונה, אך היא חייבת לא פעם להשלים מחסור במידע ואי-בהירות במידע באמצעות מרכיב אחר, לאמור, ניתוח על סמך ניסיון העבר. מן הראוי להוסיף את דבריו של האלוף (מיל.) שלמה גזית שאמר כי "שום מדינה לא יוצאת למלחמה בלי לעשות הכנות צבאיות... אסור לתלוש אותן מן הרקע המדיני...אסור לבוא ולומר – כיוון שהרקע המדיני הוא שמיים כחולים אזי נרגע, ואז צריך להצביע על היתכנויות".ביוגרפיה סיפור חיים הנצחה עריכה מדעית עיצוב אירועים לימוזינה |