כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

מנהל הדיון. כמו כן, לא רק שלא הוטלה הגבלה על ראשי הענפים להביא לדיונים ראשי מדורים וקצינים נוספים, כולל זוטרים, אלא שרשות המחלקה ואף ראש אמ"ן חזרו ועודדו אותם לעשות זאת. בדיונים שרר כלל ברזל של חופש ביטוי. כל קצין, ולו הזוטר ביותר, ידע שזכותו להביע את דעתו גם אם תהיה מנוגדת לזו של בכיר ממנו. התחושה שליוותה את המשתתפים בדיונים אלה הייתה, שמחלקת המחקר הגוף הדמוקרטי ביותר בצה"ל. עם פתיחת הדיון, הכול בבחינת נעלם בו. תוך כדי הדיון ועל בסיס הידיעות, המידע והדעות השונות והמנוגדות שבוטאו, התגבש בהדרגה קונסנזוס של הערכה, שבמקרים רבים כלל לא היה צפוי מראש. התפיסה הרווחת הייתה, שההצלבה בין דעות שונות היא שאפשרה ברוב המקרים לגבש הערכה נכונה ואובייקטיבית.

זאת הייתה השיטה בדרך כלל. ואולם בדיונים שהתקיימו על בסיס חומר מודיעיני רגיש מאוד מבחינה ביטחונית, התכנס פורום מצומצם מאוד שכלל רק את שותפי הסוד. שותפי הסוד נקבעו בידי סוכנות האיסוף שסיפקה את הידיעות הרגישות ואשר שימשו בסיס לדיון. ברור שבמקרים כאלה, ככל שהנושא הנידון חשוב ומרכזי יותר, כך מספר המשתתפים בדיון קטן יותר. נוהג זה הביא לכך שבדיונים שהתבססו על חומר סודי ביותר ורגיש במיוחד השתתפו חוקרים מעטים בלבד, שותפי סוד לאותו חומר.

כמו כן, התפתח מצב שבו חוקרים, בעיקר ראשי ענפים, רכשו מעמד בכיר ומשקל גדול יותר ודעותיהם זכו באופן טבעי להיכלל בהערכת המחלקה. בפועל נוצרה קבוצה קטנה של חוקרים שותפי סוד, שרכשו עדיפות בידע ונהנו ממעמד בכיר מזה של האחרים. מצב זה הביא לכך שלדעתם של ראשי הענפים הממונים על מצרים ועל המעצמות באזור וכן לדעתו של ראש ענף המחקר במודיעין חיל האוויר היה משקל נכבד לפני המלחמה, בחריצת ההערכה האם הנשיא סאדאת החליט לפתוח במלחמה, אם לאו. בראייה לאחור, הייתה בהיררכיה שנוצרה משום מגבלה שמנעה מקצינים וחוקרים שלא היו שותפי סוד מלהשתתף בדיונים חשובים ולהשמיע בהם דעות מנוגדות לדעות השליטות בדיונים אלה.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה