 | |
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
עבודת המודיעין של מחלקת המחקר בתקופה שקדמה למלחמת יום כיפור התבססה על כמה עקרונות ושיטות עבודה. ראשית – שילוב בדרג ראש הענף בין נושאים מדיניים לצבאיים. שילוב זה שימש תנאי חיוני לגיבוש הערכה לגבי מדינת האויב. לראש הענף במחלקת המחקר מרחב אחריות רב. למשל, יכולתו לעסוק בו בזמן וביסודיות בעיקר בנושא אחד ולגבש הערכה לגביו לאחר בחינת הידיעות הנוגעות בדבר. שנית – בחינת המידע וניסיון להגיע להערכה שלו, על ידי החוקרים הבודדים. שלישית – קיום עבודת צוות ולא עבודה אישית ברוב המקרים, הן ברמת הענף והן ברמה המחלקתית. עבודת צוות התחייבה בגלל מורכבות הנושאים, הקשר ההדוק ביניהם ולחץ הזמן הנדרש לגיבוש ההערכה. רביעית – ההערכה בנושאים מורכבים יותר גובשה בדיונים ברמת המחלקה או אצל ראש אמ"ן. בדיונים אלה נערך עימות בין דעות שונות של המתדיינים, וההערכה גובשה כסיכום. נושא כל דיון נקבע בדרך כלל בידי ראש אמ"ן או ראש המחלקה או שהוצע על ידי אחד מראשי הענפים, וכל משתתף בו זכאי ואף חייב לקחת בו חלק ולהביע את הערכתו. אף פעם לא נקבעה מראש היפותזה, דהיינו – הנחה לבחינה בדיון. נהפוך הוא, היה על המסקנות לנבוע ישירות מהדיון עצמו. לכל דיון זומנו כל הנוגעים בדבר מן המחקר (כולל אוויר וים) ומחוצה לו (מחלקת איסוף, ענף ביטחון שדה, מחלקת מודיעין פיקודית וכו'). את הדיון סיכם מי שניהל אותו, על בסיס הדעות של רוב המשתתפים בדיון, ועריכת סינתזה ביניהן. הסיכום היווה הנחיה למי שנקבע לכתוב את הסקירה, לכלול בה את מרבית הדעות שהושמעו בדיון. דיונים אלה היו פתוחים וחופשיים ולא הופעל בהם על החוקרים לחץ כלשהו להגיע להסכמה ביניהם. להיפך, עודדו אותם להביע דעות והערכות חריגות. עם זאת, כאשר הובעה דעת מיעוט או דעה חריגה, שונה ואף מנוגדת לסיכום, דעה כזו לא באה לביטוי, בדרך כלל, בסקירת המודיעין הכתובה. בראייה לאחור, דומה שהיה על הערכת המודיעין הכתובה לתת ביטוי גם לדעות אחרות, ולא רק לסיכום של ביוגרפיה סיפור חיים הנצחה עריכה מדעית עיצוב אירועים לימוזינה |
