כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

אמצעי חשוב שבנתה מחלקת המחקר לשימוש בשלב המודיעין ההערכתי, לצורך הערכת מוכנות צבא האויב וההכנות האחרונות שהוא מבצע כדי שיתאפשר לו לפתוח בפעולות איבה או במלחמה, היה מה שקרוי "סימנים מעידים". סימנים אלה עשויים להיות לא רק צבאיים, אלא גם מדיניים וכלכליים. בלקסיקון מונחים צבאיים  מוגדר מונח זה כך: "בצה"ל – תופעות בקרב צבא האויב בזמן רגיעה, החורגות מן השגרה ומעידות על תכונה לקראת פעולה צבאית, כגון: קידום כוחות, הגברת פעילות הקשר, תנועת רכב מוגברת, ובשעה האחרונה גם הסרת רשתות הסוואה מרק"ם (רכב קרבי משוריין) ומתותחים ועוד". כאמור, רשימת הסימנים המעידים נבנתה בידי מחלקת המחקר, על פי הניסיון וההערכה, בהתאמה להכנות הדרושות לצבא האויב כדי לפתוח בפעולות איבה. הרשימה שימשה את המחלקה כאשר העריכה האם אותו צבא אכן מוכן למלחמה ואם עליה להתריע על כך. על הבעייתיות הכרוכה ב"סימנים מעידים" הצביע ראש המדור הצבאי בענף מצרים בתקופת המלחמה. בדיון לקחים אחרי המלחמה העיד: "הכנו רשימה של סימנים מעידים בסוף מלחמת ההתשה, אך מאז נוכחנו שהמרכזיים שבהם הופיעו בכל מיני תקופות". עולה מדבריו, שאף-על-פי שהסימנים המעידים הופיעו בשטח פעמים מספר, לא פרצה מלחמה.

תהליך ההשוואה בין ידיעות חדשות לקודמות, תוך התבססות על ידע רחב המצוי בידי החוקר/חוקרים ושימוש באינטואיציה (כי כאמור כמעט תמיד יש "חורים" בכל ידיעה), וההערכה של התמונה העובדתית והמשמעויות הנובעות ממנה – כל אלה מהווים חלק חשוב בעבודת ההערכה. התוצר של התהליך נקרא מודיעין. 

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה