 | |
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
הבחינה השנייה הייתה בדיקה ערכית איכותית של הידיעה, אשר נעשתה על ידי ענף המחקר הנוגע בדבר: האם מקור הידיעה מהימן וטוב או בינוני? למקור הידיעה הייתה חשיבות מרכזית בהערכת מהימנותה. גם אם היו ספק וסימני שאלה לגבי תוכן הידיעה, במקרה שהמקור שסיפק אותה הוערך על סמך הניסיון עימו כטוב, נחשבה הידיעה לאמינה. הבדיקה הערכית של הידיעה כללה כמה אמות מידה: 1. תוכן – האם בתוכן שלה (במונח "תוכן" נכללים גם מקום האירוע וזמנו) יש היגיון פנימי? האם הוא מחדש, ובמה, לעומת מידע קודם? האם הוא חשוב או שולי, כלומר האם הוא מהווה סימן מעיד להתפתחות רחבה יותר או לא? האם נותרו לגביו סימני שאלה, ואם כן, מה הם? 2. דחיפות – האם יש דחיפות לתוכן הידיעה? התשובה לשאלה השפיעה על מידת העדיפות שניתנה לטיפול הערכתי לידיעה (ייצור מודיעין ממנה). 3. בדיקה השוואתית – הערכת חוקר (או קבוצת חוקרים) את נושא הידיעה ותוכנה, תוך השוואה בינה לבין ידיעות קודמות ולתמונה המודיעינית הקיימת. החוקר בדק גם את הנתונים ואת הדעות של גורמי מחקר אחרים (כגון מודיעין חיל האוויר, מודיעין חיל הים, מודיעין פיקוד מרחבי וכדומה) ומידע משלים שסופק על ידי סוכנות האיסוף שהפיצה את הידיעה.
הערכה זו נעשתה בשני שלבים וכרגיל בידי חוקרים אחדים:
א. השלב הראשון, העובדתי, או מודיעין עובדות, כלל עימות עם מידע מצוי והערכת אמיתותו ונכונותו או שלילתו של המידע הגולמי החדש, באמצעות בדיקתו, השוואתו עם מידע קודם וניתוחו. תהליך קביעת העובדות כלל גם הערכה, שהתחייבה ממצבים שבהם הידיעות אינן חד-משמעיות, או אף מנוגדות. במקרים כאלה נדרשו החוקרים להשלמה, פרשנות והעדפת ידיעה אחת על רעותה. ב. השלב השני, ה"מודיעין ההערכתי", עסק בשאלה האם המידע חדש, וכן ניתח והעריך את הסיבות האפשריות להתפתחות החדשה שעליה דווח בידיעה, והמשמעויות הנובעות ממנה. מחלקת המחקר העדיפה שהערכה תיעשה על בסיס של ידיעות, כי "בסיס איתן של עובדות מעלה את ההערכה מעל לדרגת הניחוש והנבואה". ואולם יש מקרים שבהם ההערכה הייתה חייבת להיעשות גם באין ידיעות ישירות, וזאת על בסיס הידע הבסיסי והשוטף המצוי בידי החוקרים, ניסיון העבר המצטבר שלהם, תחושותיהם וכדומה. לפיכך כללה ההערכה גם חיזוי. אמר בעניין זה אלוף אהרון יריב: "גם הערכה או אי-הערכה אם אין לך ידיעות, יכולה לדעתי להיות אחת הסיבות להפתעה". ונתן את הדוגמה הבאה: "אחרי 'סבנה' קרא לי במקרה שר הביטחון לדון בנושא אחר וכשישבתי אצלו אמרתי לו 'תראה, אני מאוד מודאג. אין לנו שום ידיעות אבל אני חושב שאחרי סבנה הם לא יכולים לעבור לסדר היום, הם מוכרחים לעשות משהו'." דבריו של אהרן יריב מדגימים, שלעתים הערכה נעשית על בסיס ניסיון מחקרי, ולא בהכרח על בסיס ידיעות כלשהן. במקרה כזה, המודיעין והקברניטים עלולים להיות מופתעים משום שלא ניצלו את ניסיונו המחקרי של המודיעין, גם בהיעדר ידיעות.
במה שנוגע לצד המהותי, הבעיות בהערכה נבעו בדרך כלל משתי סיבות, הקשורות לתוכן הידיעות שהגיעו : האחת- לא פעם כללו הידיעות תוכן מידע מנוגד; חלקן דיבר על אפשרות של מלחמה וחלקן שלל אותה , והשנייה – היותן של חלק מן הידיעות לא שלמות ובעלות אינפורמציה חלקית, כגון תיאור אירוע מסוים מבלי לתת את סיבותיו, והשלישית - באופן טבעי ניתן משקל גדול יותר למקורות שהוכיחו את עצמם משך השנים, על חשבון מקורות אחרים שנחשבו כפחות אמינים. ביוגרפיה סיפור חיים הנצחה עריכה מדעית עיצוב אירועים לימוזינה |
