כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

כמה מושגים שנזכרו בדיון לעיל מחייבים הבהרה ובחינה, והם: ידיעה, מודיעין, והערכת מודיעין. נשתדל לענות על השאלות האלה: מהו מודיעין? מה ההבדל שבין מודיעין לבין ידיעות ומהי התלות ההדדית ביניהם? מה הם ההבדלים בין מודיעין לבין הערכת מודיעין? לפי הגדרת מילון מושגי מודיעין, ידיעה פירושה "מידע גולמי: מסמך, עובדה, שמועה, דעה או הנחה. לאחר עיבוד – הופכת למודיעין". מדובר במידע מודיעיני גולמי שעשוי להגיע למרכז הדיווח שבמחלקת המחקר מכמה מקורות: מסוכנויות האיסוף, המתואמות על ידי מחלקת האיסוף; מהמוסד או ממחלקות המודיעין הפיקודיות, או מאלה של חיל האוויר או חיל הים. המידע מורכב תמיד ממסגרת הידיעה, מתוכנה וממרכיב התקשורת. לפני כל תחקור מקור צמרת סיפקה מחלקת המחקר תדרוך מפורט בכתב למחלקת האיסוף או למוסד.

משהגיעו ידיעה או קבוצת ידיעות, מרכז הדיווח ערך את המיון הראשוני על פי הנחיות קבועות ומשתנות שאותן קיבל מראשות מחלקת המחקר, ומפיץ אותן ישירות לגופי המודיעין ולגורמי המחקר על פי תחומי ההתעניינות שלהם. הידיעות הופצו אל מודיעין חיל האוויר, מודיעין חיל הים, מחלקות המודיעין בפיקודים, מחלקת ביטחון שדה והענפים במחלקת המחקר. ידיעות רבות הופצו דרך קבע לע' ראש אמ"ן, והחשובות יותר – לראש אמ"ן. יודגש כי הפצת הידיעות על ידי מרכז הדיווח נעשתה לא על פי שרשרת הפיקוד, אלא במקביל, לכל מי שהידיעה נגעה לו. ידיעות מיוחדות מכמה מקורות צמרת זכו, בעיקר על פי הנחיות ביטחון של המוסד, לתפוצה מצומצמת מאוד בתוך המודיעין.

משהגיעה הידיעה למרכז הדיווח שבמחלקת המחקר היא עברה תהליך פרטני שבסופו הפכה למידע מודיעיני. תהליך הפיכת ידיעות למודיעין כלל כמה שלבים.

הבחינה הראשונה של כל ידיעה, שהתחילה כבר במד"ת (מרכז דיווח ותפוצה) , הייתה "בחינה טכנית" של שלמות הידיעה. כל ידיעה הייתה אמורה לכלול חמישה רכיבים המכונים חמשת הממי"ם. נעשתה בדיקה קצרה אם הידיעה אכן כוללת אותם, ואם התגלה חסר כלשהו אזי השלימו אותו על ידי פנייה לסוכנות האיסוף שסיפקה את הידיעה. חמשת הממי"ם הם:

1. מי הוא מקור  הידיעה ומי "המבוע" שלה. הכוונה לכך שידיעה המגיעה מסוכנות איסוף המפעילה סוכנים תכלול את כינוי הסוכן שהוא מקור הידיעה ואף את המבוע ממנו השיג הסוכן את הידיעה. באופן דומה, סוכנות איסוף שעיסוקה האזנה תכלול בידיעה את קוד רשת הקשר שבה נקלטה הידיעה.

2. ממתי הידיעה והאירוע, דהיינו לא רק המועד שבו דווחה הידיעה לסוכנות האיסוף ולמרכז המידע, אלא קודם לכול זמן התרחשותו של האירוע שעליו מדווחת הידיעה. אם בידיעה מדובר על תזוזה של כוח מסוים, חשוב שתכלול גם את המועד המדויק שבו התבצעה התזוזה.

3. מקום האירוע – דהיינו, היכן התרחש האירוע עליו מדברת הידיעה. כך, למשל, אם הידיעה מדברת על תזוזה של יחידה מסוימת, צריך שתכלול את המקום שממנו יצאה (או אמורה לצאת) ולאן הגיעה (או לאן מועדות פניה).

4. המה של הידיעה, דהיינו התוכן שלה. זה בסופו של דבר החלק החשוב ביותר בידיעה.

5. המדוע, הסיבה לאירוע.

לאחר בחינת חמשת המ"מים נעשתה בדיקה של הבנת הידיעה על כל מרכיביה, כלומר האם הנאמר בה ברור ומובן.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה