כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

עמוד 2

בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר, כעשר שעות לפני פתיחת המלחמה, קיבל המודיעין ידיעה ממקור צמרת מיוחד של המוסד על כך שמצרים וסוריה החליטו לפתוח במלחמה ב-6 באוקטובר. ידיעה זו גרמה להנהגה המדינית בישראל ולמטה הכללי של צה"ל לראות במלחמה מיידית אפשרות ריאלית, ולנקוט צעדים מדיניים וצבאיים דחופים ובהם גיוס מילואים.

בסיני תקפו כוחות הדרג המבצעי הראשון של שתי ארמיות מצריות, שכללו חמש דיביזיות חי"ר (חיל רגלים), ארבע חטיבות עצמאיות, כ-12 גדודי קומנדו, וכ-1200 טנקים. הסיוע כלל 1500 תותחים ומרגמות כבדות. עקב אי-גיוס כוחות המילואים של צה"ל, הכוח הישראלי בסיני כלל רק עשר פלוגות חי"ר וחרמ"ש (חיל רגלים משוריין), 12 סוללות ארטילריה, ו-290 טנקים. על החזית כולה הגנו בקוו המגע 450 חיילים ישראלים, שאיישו 16 מעוזים פעילים, בכל אחד מהם 20 עד 60 חיילים, וארבעה מעוזי תצפית, בכל אחד מהם בין חמישה לשבעה חיילים. כיוון שחיל האוויר המצרי לא הוכשר להגן על צבא היבשה, הסתמכו המצרים על מערך מסיבי של סוללות טילי קרקע-אוויר. אלה הגנו על שטח שעומקו שמונה עד עשרה קילומטרים ממזרח לתעלת סואץ.

על-אף העדיפות הכמותית בכלי שייט צבאיים שהייתה לצבאות מצרים וסוריה, השליטה בזירה הימית הייתה בידי חיל הים של ישראל. עליונותו של חיל הים הישראלי נבעה מרמת לוחמיו, מטיב תורת הלחימה שלו ומאיכות אמצעי הלחימה ואמצעי הנגד ללוחמת טילים ימית מודרנית שישראל פיתחה. הסטי"לים (ספינות טילים) של מצרים וסוריה שיגרו כ-50 טילי ים-ים מתוצרת ברית המועצות לעבר ספינות טילים של ישראל אך לא פגעו בהן. לעומת זאת, הסטי"לים של ישראל ירו כ-50 טילים מתוצרת ישראל והשיגו 20 פגיעות לפחות, שהטביעו 7 סטי"לים.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עבודה מהבית  הדפסות