![]() | |
|
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
כאמור, ייעודה העיקרי של מחלקת המחקר לגבש הערכה על האויב, אך מי שנשאו באחריות למרכיבים בהערכת המודיעין האסטרטגי לא השתייכו כולם למחלקת המחקר, וחלקם השתייכו לגופים אחרים. כל הערכה כתובה, החל ב"לקט" וכלה ב"הערכת המודיעין השנתית", הייתה מחויבת בתיאום מוקדם עם הגורמים המתאימים, בראש ובראשונה עם מודיעין אוויר וים. סקירות מודיעין בנושאים אסטרטגיים גובשו בעיקר בעקבות דיונים אצל ראש מחלקת המחקר, ואצל ראש אמ"ן, בהשתתפות ראשי הענפים וקצינים של מחלקת המחקר, ונציגים של מחלקות המודיעין של חיל האוויר וחיל הים, של מחלקת האיסוף ושל הפיקודים המרחביים. בגלל הידע שהצטבר אצל גופי האיסוף הוזמנו נציגיהם לדיוני הערכה אצל ראש אמ"ן ובמחלקת המחקר. בדרך כלל הוזמנו גם ראש ענף בינה רשתית של יחידת ההאזנה המרכזית, ונציג יחידת האיסוף של המוסד. המשתתפים בדיונים השפיעו על ההערכה שגובשה בהם ועל תוכן התוצר המודיעיני. הדברים אמורים ביתר שאת לגבי מחלקת המודיעין של חיל האוויר. יחסי הכוחות שבין חילות האוויר של מדינות ערב לבין חיל האוויר הישראלי היו מרכיב מרכזי בשיקולים ובהחלטות של הדרג המדיני העליון במדינות ערב בנושאי ביטחון ומלחמה. מחלקת המחקר ניהלה דיונים רבים, החל בשנת 1970, בהשתתפות ראש מחלקת המודיעין וראש ענף המחקר של חיל האוויר, בנושא השיקולים והתפיסה של מצרים בנוגע לחידוש המלחמה. במסגרת זו נבחנו הידיעות ממקורות צמרת במצרים בדבר הקונצפציה המצרית. מרכיב מרכזי בקונצפציה זו היה התנאים המוקדמים לפתיחת מלחמה, ובעיקר רכישת מטוסי קרב-הפצצה לטווח ארוך, שיוכלו לאיים על עומק שטחה של ישראל וכך לנטרל תקיפה ישראלית של מטרות בעומק מצרים.
לכל אחת ממחלקות המודיעין הפיקודיות הייתה אחריות מחקרית על האויב ועל השטח בטווח של כמה עשרות קילומטרים מעבר לגבול. מחלקות המודיעין הפיקודיות (צפון, מרכז ודרום) נועדו, קודם לכול, לספק למפקדות הפיקודים ולכוחות את המודיעין הדרוש, טקטי בעיקרו. מחלקות המודיעין הפיקודיות שירתו את אגף המודיעין בשני תפקידים שונים זה מזה. מצד אחד הן שימשו מקור לידיעות (כדוגמת סוכנויות האיסוף); מצד שני – היוו מרכיב חשוב בשלב עיבוד סקירות המודיעין, בייחוד אלה שעסקו בשאלות הביטחון השוטף, בגלל היכרותן מקרוב את האויב בחזיתות השונות. זו הסיבה לחשיבות השתתפותם של קציני המחלקות הפיקודיות בדיונים במחלקת המחקר. כך, למשל, השתתף קצין המודיעין של פיקוד הדרום בדיונים רבים במחלקת המחקר בשנים 1968 ו-1969, שעסקו במלחמת ההתשה שניהלה מצרים ובהשלכותיה. בדיונים אלה נבחנו גם דרכי הפעולה האפשריות של הצבא המצרי להשתלט ולהחזיק בשטח מוגבל ממזרח לתעלת סואץ. להשתתפותו של הקצין הייתה השפעה לא מעטה על ההערכה שהתגבשה. בהגדרת התפקידים של אגף המודיעין ושל מחלקת המחקר, המופיעה בהוראות הפיקוד העליון, חסרה המטלה של מתן התרעה לצה"ל. אף-על-פי-כן, היה ברור שזה תפקידם העיקרי, אף כי לא היחיד, של גופים אלו. אמר בעניין זה האלוף אהרון יריב, ששירת שנים ארוכות בתפקיד ראש אגף המודיעין: "מודיעין זה לא רק בשביל התרעה. נכון שזו המשימה בה"א הידיעה, אבל… בלי מודיעין, למשל, אתה לא יכול לנהל מאבק על סיוע צבאי מארצות הברית… לא צריך לשכוח שעניין ההתרעה הוא המשימה, אבל לא כל המודיעין".כמה חודשים קודם לכן אמר האלוף אהרון יריב כי "יש מקום לדרוש מן המודיעין התרעה, אין מקום לבנות הכל על זה. בתנאים האסטרטגיים שלנו צריך לעשות עוד שורה של דברים" ביוגרפיה סיפור חיים הנצחה עריכה מדעית עיצוב אירועים לימוזינה |