כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

ישאל הקורא, ובצדק, איזה גוף מגופי המודיעין בישראל היה אחראי בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים להערכת המודיעין הלאומי ומה הסיבה לכך שעל כתפיו נפלה אחריות זו. ובכן, האחריות להערכות המודיעין הלאומי הייתה למעשה כל השנים, וגם היום, בידי אגף המודיעין של צה"ל. הדבר נבע לפחות משתי סיבות עיקריות. ראשית, מעצם קיומו של איום ביטחוני מתמשך ואף קיומי על ישראל, שבא לביטוי חריף במלחמות חוזרות ונשנות בין מדינות ערב לבין ישראל. משום כך חובת ההערכה הוטלה על גוף מודיעין צבאי ולא אזרחי. הסיבה השנייה ארגונית. חיל המודיעין נבנה במלחמת העצמאות, בעיקרו על בסיס הש"י (שירות ידיעות) של ה"הגנה", שעיסוקו כלל הערכה בנוגע לדרכי פעולה של האויב. עיסוקו של המודיעין הצבאי גם במחקר על מדינות ערב היה איפוא התפתחות טבעית. ענף מחקר הוקם במחלקת המודיעין, שמוקמה אז באגף המטה הכללי, רק ביוני 1949. לאחר שמחלקת המודיעין הפכה לאגף המודיעין, הפך ענף המחקר למחלקת מחקר בראשות אלוף משנה. הגוף היחיד שעסק במחקר היה איפוא המודיעין הצבאי, בעוד "המוסד" התמקד בתחום האיסוף המודיעיני במדינות ערב. על החלוקה הזאת לא קם ערעור עד לאחר מלחמת יום הכיפורים. כאשר אני משתמש בהמשך במונח "מודיעין", כוונתי איפוא לאגף המודיעין במטה הכללי ולמחלקת המחקר שבתוכו.

מחלקת המחקר באמ"ן

ייעודה של מחלקת המחקר באמ"ן, כפי שנקבע בהוראות הפיקוד העליון, "לספק לצה"ל את המודיעין האסטרטגי בכללו לצרכיו היום-יומיים, לצורכי תכנון וניהול מלחמה, כולל מחקר מודיעין על אמצעי לחימה של האויב". הדגש בהגדרת התפקיד הוא במודיעין האסטרטגי. מודיעין זה "מקיף את כל שטחי החיים ושטחי הפעולה המשפיעים על הביטחון הלאומי. הוא עוסק במכלול ההיבטים הצבאיים הקשורים במבנה הכוחות המזוינים של האויב ובהשפעתם של גורמי פנים וגורמי חוץ על יכולתו המלחמתית ומשמש לקביעת מדיניות הביטחון בתחום הלאומי ובתחום הבינלאומי".

הייעוד הראשון של מחלקת המחקר היה איפוא לספק מודיעין והערכות על האויב, בעיקר על מה שהוא עלול ליזום בעתיד. המדובר בידיעות ובהערכות, הדרושות לקברניטי המדינה ולמטה הכללי של הצבא לצורך קבלת החלטות בתחום הצבאי והמדיני. ככלל, מחלקת המחקר נדרשה לספק שלושה סוגים של הערכה: מודיעין טקטי, מודיעין מבצעי, ומודיעין אסטרטגי. מחלקת המחקר ואגף המודיעין עבדו בעיקר בשירות המטה הכללי וכוחות צה"ל. למשל, כאשר המטה הכללי תכנן מבצעים, בהיקף קטן או גדול, בשטח אויב שמעבר לתחום האחריות של מחלקות המודיעין של הפיקודים המרחביים, היה על המודיעין במטה הכללי לספק לכוחות המבצעיים  מודיעין גם ברמה הטקטית. מודיעין זה אמור היה לכלול במקרים כאלה היערכות מפורטת של האויב באזור הפעולה המתוכננת, תיאור מדויק של היעד ושל דרכי הגישה אליו, שיטת ההגנה על היעד ואבטחתו, דרכי הפעולה של האויב ברמה הטקטית וכדומה.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עיצוב אירועים  לימוזינה