כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

עמוד 15

בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה התחלתי לאסוף חומר האמור לשרת אותי בכתיבת הספר. בינתיים פורסמו כמה ספרים שנגעו גם בנושא ההערכה המודיעינית שלפני מלחמת יום הכיפורים, ובהם ספרו של האלוף (מיל.) אלי זעירא, ראש אמ"ן במלחמה, וכן ספרו של החוקר ד"ר אורי בר יוסף, הבוחן ומנתח בשיטתיות ומנקודת ההסתכלות של חוקר אקדמאי את הערכות המודיעין. כיוון שכך, שאלתי את עצמי האם יש מקום לעוד ספר בנושא. הגעתי למסקנה חיובית, בשלושה תנאים שהגדרתי לעצמי: (א) הספר יתמקד בהערכות המודיעין; (ב) בחינת ההערכות תיעשה מזווית ראייה של מי ששייך למערכת המודיעין "מבפנים", ותכלול את זווית הראייה של ראש מחלקת המחקר; (ג) מה שייכתב יהיה ישר ואמיתי ויכלול בבירור גם הודאה בטעויות ובמשגים שעשיתי. אני מקווה שעמדתי בתנאים אלה.

תקוותי שהספר יסייע לקוראים להבין טוב יותר את מרכיב ההערכה שבעבודת המודיעין ואת הבעייתיות שבה.

בעיותיי בכתיבת הספר

כתיבת הספר חייבה אותי להתמודד עם קשיים בכמה מישורים:

הקושי הראשון נבע מן הסתירה בין מעורבותי האישית לבין הצורך להיות אובייקטיבי. היה ברור לי שעליי לנתח את ההערכות באובייקטיביות מרבית, ולהבהיר את מהות הטעות המודיעינית, את הסיבות לה ואת הלקחים הנובעים מבדיקתה. עשיתי כמיטב יכולתי לבנות את הספר על בסיס מוצק של ההערכות כפי שגובשו בשנים שקדמו למלחמה.

הקושי השני נבע מאמירות ועצות שקיבלתי, בנוגע למה שיקרה לאחר שהספר ייכתב וייצא לאור. שמעתי מפי כמה חברים טובים שלא כדאי לי לעסוק בנושא זה כי הוא "נרדם", ואילו כתיבה שלי עליו תעורר אותו ותמשוך חִצי ביקורת כלפיי. אני בהחלט מודע לכך, אך מול שיקול זה עמדו לנגד עיניי שני שיקולים אחרים: (א) כמי שעמד משך שנים ארוכות יחסית בראש המחקר באמ"ן, חובתי כלפי קציני המחלקה וחייליה וכלפי אגף המודיעין להוציא לאור את תוצאות מחקרי בנושא ההערכה לפני המלחמה. קינן בי החשש, שאם אני כעוזר ראש אמ"ן למחקר בתקופה שקדמה למלחמה לא אכתוב את הדברים, אזי יחסר נדבך לפסיפס ההולך ונבנה מדעות ועדויות שונות. (ב) אף שצפוי שיהיו מי שיבקרו אותי, הרי יש סיכוי להתייחסות אוהדת של הציבור לאמת שתוצג בספר. יתרה מכך, נראה לי שהציבור בישראל כבר חושב, בזכות דברים שנכתבו והתפרסמו, שהמודיעין אמנם טעה בהערכתו לפני מלחמת יום הכיפורים, אך לא היה בודד בעשיית הטעויות.

הקושי השלישי נעוץ בצורך להעביר לקורא את הלך המחשבה (state of mind) של החוקרים לפני המלחמה. מרכיב בעל משקל חשוב בהערכה הינו לא רק הידיעות אלא גם הידע המצטבר אצל החוקרים, ההסתכלות שלהם על הידיעות, מוסכמות התקופה והמשקע המצטבר אצל החוקרים. הערכת מודיעין איננה רק סכום הידיעות המצויות בזמן נתון, אלא גם המודיעין שהצטבר במשך השנים. ראוי להסביר לקורא שחשוב להיכנס להלך המחשבה של אז. זאת, משום שאחת הסיבות לכשל של המודיעין הייתה ראיית אי-הסבירות וחוסר ההיגיון בכך שמצרים תפתח במלחמה, נוסף על הטעות בהערכת יחסי הכוחות נטו בין ישראל לבין מצרים וסוריה (ה-net assesment), והביטחון המלא בישראל שצה"ל לא יתקשה להתמודד במלחמה, אם מצרים וסוריה יפתחו בה. השאלה היא האם אפשר וכיצד להעביר לקורא את תחושות החוקרים כפי שהתקיימו אז, כך שיוכל לבחון את פני הדברים בעיניים של הזמן ההוא. על-אף מאמציי להבהיר סוגיה זו, חוששני שחלק מן הקוראים יתקשו לקרוא את הכתוב בעיניים של הימים ההם.

הקושי הרביעי נבע מבעיות וכללי ביטחון. היה עליי להתחשב בהם ולפיכך נאלצתי להימנע מלצטט דברים כפי שהופיעו בכתובים ולהסתפק בפרפרזות, ולוותר על כמה נספחים . תקוותי שעל-אף זאת לא נפגעו תוכנם והאותנטיות של הדברים.

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עבודה מהבית  לימוזינה