 | |
|
כישלון והצלחה בהתרעה
הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים מאת: אריה שלו
השנייה – היעדר בחינה והערכת המשמעות האסטרטגית האפשרית של העובדה, שלמצרים סופקו כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה משגרים וטילי קרקע-קרקע מדגם סקאד B לטווח של עד 280 קילומטרים. אפשר מאוד שאילו הערכה זו הייתה נעשית ניתן היה להסיק, שנשק זה, היכול לאיים על מטרות בעומקה של ישראל, עלול להשפיע, בראייה המצרית, על הרתעת ישראל מלתקוף בעומק מצרים. אני אומר זאת אף שאין בידי, גם היום, ידיעות ועדויות ודאיות לכך שזו אכן הייתה ההערכה והתפיסה של מצרים לקראת המלחמה.
הטעות השלישית – קריאה לא נכונה של הצעד החריג ביותר שנקטו הסורים כאשר רכזו מערך סוללות טילי קרקע-אוויר מול רמת הגולן, תוך ויתור על הגנת הבירה דמשק.
הטעות הרביעית – אי-הסקת המשמעויות המבצעיות משתי עובדות. האחת - התהליך המדורג של קליטת טילי סאגר רבים במצרים ובסוריה, שאיִפשר לכוחות חיל הרגלים של צבאות אלה להתגונן ולעמוד מול כוחות השריון הישראלי, והשנייה – משקלן היחסי של סוללות טילי קרקע-אוויר מדגם אס. איי. 6, ממנו התעלמה הערכת המודיעין, ויכולתן לספק הגנה לכוחות היבשה הצולחים מפני תקיפות חיל האוויר הישראלי.
ייחודו של מחקר זה לעומת מרבית העבודות שפורסמו בנושא, בשני דברים: (א) המחבר מציג את זווית הראייה שלו, כמי שעמד אז בראש מחלקת המחקר, הממונה באגף המודיעין על גיבוש ההערכה על האויב (ב) המחקר נכתב על בסיס הערכות המודיעין הישראלי שהפיקה מחלקת המחקר בתקופה שממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים. המחקר מתבסס בראש ובראשונה עליהן, והרבה פחות על דברים שאמר המודיעין בעל פה בדיונים אצל ראשי המדינה, ולו משום שלא היו בידי המחבר הפרוטוקולים של כל הדיונים הרלוונטיים.
בספרים שפורסמו עד כה אפשר למצוא התייחסות לדברים שאמר המודיעין, אך, כאמור, הייחוד של ספר זה בכך, שלרשות המחבר עמדו ההערכות הכתובות של המודיעין, שהופצו לפיקוד הבכיר של צה"ל ולהנהגת המדינה. הספר מבוסס איפוא על עיון וניתוח הערכות המודיעין לסוגיהן, על ספרים שנכתבו בנושא, על שיחות רקע עם אישים מרכזיים וכתבות שפורסמו בכלי התקשורת, על פרוטוקולים או רשימות של תוכן ישיבות ודיונים, שהתקיימו מאמצע ספטמבר 1973 אצל הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.
השתדלתי שלא להסתייע בזיכרוני בדבר מהלך העניינים לפני פרוץ המלחמה. הפרטים רבים והתמונה המודיעינית השתנתה כל הזמן, ופרט לאפיזודות והבזקים קצרים אינני זוכר את פרטיה. ניסיוני מאפשר לי לומר, שזיכרון כולנו, ובכלל זה של קצינים בכירים לשעבר, בנוגע לאירועים ומחשבות שהתרחשו לפני עשרות שנים, סלקטיבי ואמין חלקית. בעת כתיבת הספר גם נעזרתי מעט מאוד בידיעות הגולמיות שסופקו אז מסוכנויות האיסוף השונות, וזאת בעיקר כדי לשמור על ביטחון מקורות המודיעין, שייתכן וחלקם פעילים עד היום.
בעת קריאת הספר ילמד הקורא כי המטה הכללי של צה"ל וממשלת ישראל, מאז מלחמת ששת הימים, חשו ביטחון עצמי גבוה, שנבע מן הניצחון במלחמה ומהרחקת קווי הפסקת האש הרבה מעבר לקווי שביתת הנשק. מכאן נולדה התפיסה המבצעית שלפיה, במקרה של מתקפה ערבית כוללת על ישראל יבלום אותה הצבא הסדיר בלבד. המודיעין הכיר תפיסת יסוד זאת, שהייתה מושרשת בצה"ל ובקרב ההנהגה הישראלית.
|
