כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

עמוד 10

אוסיף סיפור קצר בעניין זה, בהקשר להופעותיי בפני ועדת אגרנט. נוכחתי כי ראש אמ"ן וקצינים בכירים אחרים לוו בהופעותיהם בפני הוועדה על ידי ראשי לשכות, בעוד לי לא היה ראש לשכה (כי כאלה ניתנו אז לקצינים בדרגת אלוף ומעלה). פניתי לקצין ששירת במילואים במחלקת המחקר והצעתי לו להתלוות אליי לדיוני הוועדה. מדובר בחיים שקד, לימים פרופסור ודיקן של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א. חיים שקד נענה לבקשתי. כמה שבועות לאחר הופעתי הראשונה בפני הוועדה סיפר לי כי התחבט אם לקבל את  הצעתי, והחליט בחיוב. זאת, לאחר שעיין בדבריי כפי שנרשמו בפרוטוקול ההתייעצות הצבאית מדינית שנערכה אצל ראש הממשלה ב-3 באוקטובר, לפיהם צבאות מצרים וסוריה מסוגלים לפתוח במלחמה לאחר שעשו את ההכנות הדרושות לכך.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-31 באוקטובר 1973 אמר רא"ל דוד אלעזר: "אינני מאשים את המודיעין במחדל. את הידיעות הוא העביר, ואנו שקלנו את הערכתנו. יכולנו לא לקבל אותה. כתוצאה מהערכה זו לא גייסנו את המילואים ביום רביעי וביום חמישי. לו גייסנו את המילואים, הייתה זו מלחמת שלושת-ארבעת-ששת הימים... כל מה שקרה לנו מונח בדבר אחד: לא גייסנו את המילואים… ובנינו את הקונצפציה שהייתה מושתתת על כך שהפעם יש לנו גבולות בטוחים, יש לנו צבא סדיר, יש לנו חיל אוויר חזק ואנו יכולים להרשות לעצמנו, כשאין ביטחון במלחמה, להחזיק עם המערך הזה. הקונצפציה הזאת עמדה במבחן, ועמדה במבחן יקר מדי, שבלם ואִפשר גיוס ומעבר להתקפת נגד".

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עבודה מהבית  לימוזינה