כישלון והצלחה בהתרעה

הערכת המודיעין לקראת מלחמת יום הכיפורים

 מאת: אריה שלו

עמוד 1

מלחמת יום הכיפורים נפתחה בהתקפה בו זמנית ברמת הגולן ומזרחה  לתעלת סואץ על ידי צבאות מצרים וסוריה. ההתקפה החלה בשעה 14.00 בערך ביום הכיפורים שחל בשבת ה-6 באוקטובר 1973. מטרתה של מצרים הייתה מדינית בעיקרה – השגת הצלחה צבאית מוגבלת, אשר תניע תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, ואילו מטרתה של סוריה הייתה צבאית בעיקרה – כיבוש רמת הגולן.

אגף המודיעין של צבא ההגנה לישראל ומחלקת המחקר שלו העריכו, עד מוקדם בבוקר ה-6 באוקטובר, שיש סבירות נמוכה למלחמה יזומה על ידי מצרים וסוריה. אור אדום מסוים נדלק במודיעין ובצה"ל יום לפני כן (השכם בבוקר ה-5 באוקטובר). התברר אז שמשפחות היועצים הסובייטים במצרים ובסוריה מתפנות מהן בחופזה באמצעות מטוסים. במשך הלילה נוספו תוצאות הפענוח של גיחת צילומי אוויר מן היום שלפני כן, שכיסתה את השטח שממערב לתעלת סואץ. זו הראתה בבירור, שהצבא המצרי ערוך בהיערכות חירום חריגה במיוחד, שלא הייתה מוכרת לפני כן. עקב כך החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, באישור שר הביטחון, משה דיין, על העלאת הכוננות בצה"ל למצב ג' (כוננות עליונה של כל הכוחות הסדירים) ועל תגבור מרבי של הכוח הסדיר, הערוך במערב סיני ובגולן. הדבר נעשה על-פי התפיסה שהייתה מקובלת אז, ומוכרת גם למודיעין, לפיה הבלימה תיעשה בידי הכוח הסדיר, דהיינו כוח של 300 טנקים בסיני וכ-180 טנקים בגולן, מבלי שיגויסו כוחות מילואים. בספרו על הרמטכ"ל דוד אלעזר מספר חנוך ברטוב, כי "כאשר הלך דדו לביתו בליל יום הכיפורים עדיין התלבט: 'האם לא הגזמנו בהכרזת כוננות ג' ערב יום כיפור' ".משה דיין אמר אחרי המלחמה, בכנס קציני פיקוד הצפון: "עד מלחמת יום הכיפורים בבוקר, אני לא חשבתי כי תתחיל המלחמה… ולא הייתי היחיד בדורו… אם לומר את האמת, לא שמעתי איש אחד שאומר כי תהיה מלחמה".

<<<<<חזרה

ביוגרפיה   סיפור חיים    הנצחה    עריכה מדעית    עבודה מהבית  הדפסות